עץ יוסף על דברים רבה ד׳:א׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור דברים רבה ד׳:א׳
1 הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת הַתּוֹכָחוֹת בִּקְרִיּוֹת הַרְבֵּה, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּם. לִמְדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא לְפִי שֶׁכָּתוּב משלי ג, יא: מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. אַל תַּעַשׂ אֶת הַתּוֹכָחוֹת קוֹצִין קוֹצִין, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּתַבְתִּי עַל כְּבוֹדִי תהלים צא, טו: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֵין שׁוּרַת הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי מִתְקַלְּלִין וַאֲנִי מִתְבָּרֵךְ, כֵּיצַד, אִם יִקְרְאוּ אֶת הַתּוֹכָחוֹת קְרִיּוֹת הַרְבֵּה, אֵין קָרוּי וְקָרוּי שֶׁאֵין מְבָרֵךְ ב' פְּעָמִים לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן. רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לְרָעָתָם נָתַתִּי לָהֶם בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, אֶלָּא לְהוֹדִיעָן אֵיזוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּבְחֲרוּ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ שָׂכָר, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן דברים יא, כו: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם וגו'.
פירוש עץ יוסף על דברים רבה ד׳:א׳
1 אלא אחד קורא. שלא יתחיל ולא יסיים בפורענות. כי לא תעמוד בדבר רע:
2 קוצין קוצין פי' קציצות וחתיכות:
3 אין קרוי וקרוי כו'. שתיקנו לברך כל אחד ואחד מהקורין לפניה ולאחריה:
4 אלא אחד קורא את כולן. ויתחיל בדבר אחר ויסיים בדבר אחר תוס':
5 אלא להודיען איזו דרך טובה כו'. שאין הקב"ה מכה להמית ולהזיק אלא לתקן. והקללות הוא להזהיר ולהשמר מן הרע והעונש. ואם יזהרו יקבלו טוב: